החלטה בתיק בר"ע 57422-01-12

1.     לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע (סגנית הנשיאה השופטת יהודית הופמן - גלטנר; ב"ל 44046-09-11), בו נדחה ערעור המבקש על החלטת הוועדה לעררים לעניין (אי כושר) מיום 29.5.11 (להלן- הוועדה), אשר קבעה כי המבקש לא איבד 50% מכושרו להשתכר.

2.     בישיבתה בעניינו של המבקש הקשיבה הוועדה לטענות המבקש. הוועדה עיינה בפרוטוקול הוועדה הרפואית (נכות כללית), בו נקבעה נכותו הרפואית של המבקש וכן עיינה בדו"ח פקידת השיקום. הוועדה קבעה כי במצבו הרפואי הנוכחי של המבקש, המבקש כשיר לעבוד בעבודה שאינה כרוכה בכיפופים חוזרים של שורשי כפות ידיים, בהרמת משא כבד ובעבודה פיזית מאומצת. עוד קבעה הוועדה כי המבקש כשיר לעבודה בישיבה ובעמידה לסירוגין, לעבודות דוגמת פקיד מודיעין, מוסדות ועוד, כל זאת במשרה מלאה.

3.     בפסק הדין האזורי נקבע כי לא נמצאה הצדקה כלשהי להתערבות בקביעת הוועדה בעניין תפקוד המבקש, אשר נתונה לסמכותה הבלעדית של הוועדה. נפסק כי החלטת הוועדה מנומקת ומבוססת ואין מקום להתערב בה. עוד נקבע כי אין בעובדה לפיה דרגת נכותו הרפואית של המבקש הינה בשיעור 93%, כדי לכבול את ידה ושיקול דעתה של הוועדה.

4.     בבקשה לרשות ערעור שלפני נטען כי בית הדין קמא לא התייחס לערעור המבקש על הנקבע בהחלטת הוועדה הרפואית (נכות כללית), מיום 22.8.10, בעניין נכותו הרפואית של המבקש. עוד טען המבקש כי הוועדה אשר דנה בכושרו לא פעלה בהתאם לנפסק בהלכת מוהרה (עב"ל 327-03 עזאת מוהרה - המוסד לביטוח לאומי). המבקש הלין כי כסובל מתסמונת התעלה הקרפלית בשתי ידיו הומלץ לו לעבוד בעבודות צורפות, הרכבה וחיווט הדורשות מוטוריקה עדינה.

5.     לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה ובכלל החומר המונח בפני אני מחליט כי יש לדחות חלק מן הבקשה. החלטת הוועדה הרפואית (נכות כללית) ניתנה ביום 22.8.10. על החלטה זו של הוועדה מדרג ראשון ניתן לערור בפני הוועדה הרפואית לעררים, במובחן מבית הדין האזורי, תוך 60 יום. המבקש ערער לבית הדין האזורי ביום 14.9.11, למעלה משנה לאחר מועד מתן החלטת הוועדה הרפואית (נכות כללית). במצב דברים זה אין כל מקום לדון בטענות המבקש על החלטת הוועדה הרפואית (נכות כללית).

אשר להחלטת הוועדה לעררים (אי כושר) בעניינו של המבקש, כלל פסוק הוא כי נכות רפואית של מבוטח משקפת נכות אובייקטיבית. כעולה מהחלטת הועדה הרפואית (נכות כללית) מיום 22.8.10, למבקש 50% נכות לפי סעיף ליקוי 9(1)(ג)(4) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז - 1957, הקובע כי המבקש "מסוגל לעבודה קלה בלבד". בנוסף למבקש נכות בשיעור 65% בשל סכרת עם סיבוכים, 10% נכות בשל הגבלה קלה בתנועות כתף ימין ושמאל, 5% נכות בכל יד בשל C.T.S וכן נכויות נוספות. כעולה מחוות דעת פקידת השיקום, מיום 6.10.10, המבקש בעל השכלה תיכונית של 10 שנות לימוד.

המבקש, על פי כישוריו, דומה כי אינו מוכשר לעבודה משרדית ולגבי עבודה פיזית למבקש מגבלות תפקודיות לאור נכויותיו. 

משאלו הם פני הדברים, עולה השאלה האם לא יהא זה נכון להשיב עניינו של המבקש לוועדה על מנת שתבחן דרגת אי כושרו בשים לב לליקויו הרפואיים, כאמור, ועל פי נסיבותיו האישיות, דוגמת יכולתו לשוב לעבודתו הקודמת, השכלתו, גילו, יכולתו האינטקלטואלית והפיזית.

6.     המוסד ישיב על השאלה תוך 30 יום.

7.     התיק יובא לעיוני בחלוף המועד, או בהגיע תשובת המוסד, על פי המוקדם מביניהם.

ניתנה היום,  ג' אייר תשע"ב, 25 אפריל 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: